אין ספק שהאגוז האהוב עלי מבין כל האגוזים הוא אגוז הקשיו ואפשר מבחינתי להדביק לו את הכינוי “השמנת של הטבע”. למה אני מתכוונת בשמנת? רק תציצו בתמונה למעלה. פחות מדקה במעבד המזון ואגוזי הקשיו הופכים לקרם נהדר שיכול לשמש כממרח מצד אחד או כבסיס לרוטב פסטה מצד שני.

מבחינה בוטנית קשיו נחשב לשקד ואולי גם זאת הסיבה שיש לו מרקם שאפשר להגדיר כ”כמעט חלבי”. בשנים האחרונות גיליתי את היתרונות של האגוזים מבחינה בריאותית, ואין ספק שלמרות אחוזי השומן הגבוהים, כדאי לפי דעתי לשלב אותם במידה מסוימת בתפריט השבועי. אגוזי הקשיו מכילים כמות לא מבוטלת של חלבונים, סידן, מתכות וויטמינים שתורמים לבריאות. למשל, פולאט – ויטמין שתורם להפחתת סיכון להתקפי לב. אם זה מעניין אתכם לקחתי את המידע מאתר האגודה לבריאות הציבור.
לפעמים כשבא לי לפנק את עצמי אבל להרגיש עדיין שאני שומרת על הבריאות, אני מכינה ממרח או רוטב על בסיס אגוזי הקשיו.

מרכיבים:
קשיו- 170 גרם קשיו קלוי
2 שיני שום
צרור שמיר
מלח – לפי טעם
מוסקט- חצי כפית.

הכנה:
להשרות את הקשיו (שנקלה מבעוד מועד) במים לילה.
להכניס למעבד מזון את הקשיו עם המים של ההשריה ולטחון עם שאר חומרי הגלם לקרם אחיד.
רצוי לכתוש את השום לפני שמוסיפים אותו למעבד המזון כדי לוודא שהוא יתערבב טוב עם שאר חומרי הגלם.

בתאבון:)

הרבה זמן עבר מאז הפוסט האחרון שלי בבלוג. תקופה עמוסה בשינויים הסיתה את תשומת ליבי
וכך יצא שלמרות שלא הפסקתי לבשל, לא היה לי המון זמן לכתוב.
בפסח האחרון החלטתי לקחת על עצמי אתגר – להכין קציצות פראסה מדהימות.
למרות שאני ממוצא טורקי (מצד אמא), אף פעם לא יצא לי לאכול לפני כן קציצות פראסה, כי אמא שלי אף פעם לא הכינה. מלבד בורקסים בשבת, אף פעם לא ממש ידעתי מה זה אוכל טורקי.
השנה החלטתי שנמאס לי- אני הולכת להכין בעצמי. סרקתי את האינטרנט בחיפוש אחר מתכונים, בחרתי אחד שנראה פשוט והתחלתי. קציצות פראסה ועלי מנגולד.
העניין הוא שמכיוון שאינני מכירה את הטעם של הקציצות, לא ידעתי אם מה שאני עושה אכן נכון ויצא בסופו של דבר טעים.
תוך כדי עבודה טעמתי מדי פעם והטעם היה מריר…מאוד הופתעתי.
היה לי ממש קשה להמשיך בהכנות והתחלתי לחפש בבית אחר מרכיבים שימתיקו את התערובת לקציצות.
תחילה הוספתי מעט סוכר, אך זה לא הספיק. אחר כך, עלה בראשי להוסיף רבע כוס אגוזי קשיו שנשאר לי מתבשיל אחר ( טחנתי במעבד מזון עם  מעט מוסקט ..אפשר להוסיף מעט מים כדי שיתקבל מרקם רך).
לבסוף נזכרתי שרסק תפוחים יכול להמתיק ולשמש כאלמנט מייצב במאפים, אז החלטתי להוסיף מיכל של רסק תפוחים.
התוצאה הייתה מדהימה. הקציצות לא היו מתוקות מדי ונוצר איזון מעניין בין המרכיבים המסורתיים של הקציצות לחומרים הנוספים שהוספתי.

הרכיבים למתכון:

3 גבעולי כרישה

150-200 גרם קמח מצה

1 בצל

4 שיני שום

4 עלי מנגולד + גבעול

1 כפית מלח

1 כפית פלפל שחור גרוס (או לפי טעם)

1 כפית חוויג’

קופסת רסק תפוחים (113 גרם)

1/4-1/2 כוס קשיו טחון עם מעט מוסקט וכפית וסוכר.

הכנה:

ראשית מרתיחים את הכרישה עם כף מלח ומבשלים כעשר דקות. לאחר מכן מסננים את המים ומעבירים את הכרישה למעבד המזון.
מוסיפים את שאר החומרים, טוחנים, יוצרים כדורים, משטחים אותם לקציצות ומטגנים.

בתאבון:)

בחודש האחרון אני מנסה להתמיד בתזונה טבעונית בריאה וכדי לאזן את האפייה של שבת, אני וליאור משתדלים להוסיף לתפריט יותר שייקים וסלטים. טבעונים חדשים ששואפים לאורח חיים בריא וספורטיבי, מחפשים בד”כ מקורות חלבון מהירים לאחר פעילות גופנית, שלא דורשים זמן רב במטבח. כמובן שיש המון אפשרויות לחלבון מן הצומח, אבל לא תמיד יש לי זמן או כח לבשל אחרי שעה של ספורט, במיוחד בלילות קיץ לוהטים ובמיוחד כאשר אני שומרת על המשקל – אז אתמול עשיתי ניסוי נחמד וארגנתי סלט חלבונים.

הסלט מכיל חצי כוס קינואה לאחר בישול (92 גרם),
כוס אפונה עדינה, חצי לימון סחוט,
12 חמוציות מיובשות (אפשר יותר, יוסיף לטעם),
חופן עלי בייבי קצוצים,
כפית סילאן
ומלח ופלפל שחור לתיבול.

אפשר כמובן להוסיף לסלט עוד מרכיבים כמו בצל שיוסיף המון ואגוזים, אך השעה הייתה 23:00 ואני חיפשתי בעיקר ארוחה מהירה.

אופן ההכנה?

מכסים את האפונה הקפואה בסיר עם מים ומרתיחים עם כפית מלח למספר דקות עד להתרככות – אותו נוהל גם לגבי הקינואה רק בסיר נפרד (השתמשתי בחצי חבילה של קינואה אך לסלט הוספתי רק בסביבות ה-90 גרם). קוצצים עלי בייבי, מוסיפים את החמוציות, האפונה והקינואה. מטבלים בלימון, סילאן, מלח ופלפל שחור לפי המתכון או לפי הטעם:)

בתאבון:)

לא מזמן פתחתי מחדש את הבלוג מתוך נחישות הפעם להתמיד ולכתוב באופן קבוע, אבל איכשהו יצא שנפלתי על חודש עמוס ולחוץ (אך מהנה) ולא יצא לי להתיישב לרגע וקצת לכתוב. כמו בכל יום שישי טיפוסי, חצי בוקר עבר בהתלבטויות על מה הכי כדאי לבשל לשבת ולאחר שזיהיתי במקרה סטוק של ניוקי שנשכח בפריזר, נפלה החלטה. קניתי חבילת ניוקי קפוא ולאחר בישול קצר במים רותחים עם כפית מלח (זמן בישול של 4 דקות) – כל מה שנותר זה להכין רוטב. עשינו סיבוב עם הכלב, אני הכנתי ניוקי ברוטב עגבניות ושמנת צמחית, ליאור הכין אנטיפסטי מיוחד והתיישבנו עם בקבוק יין וסרט.

איך מכינים? פרסתי רצועות בצל ארוכות וטיגנתי עד שהשחימו מעט, הוספתי עגבניות שרי שלמות לאחר שניקבתי אותן בעזרת מזלג (כדי לשחרר את מיצי העגבניות לרוטב) ובזמן שהעגבנות והבצל התבשלו על האש, ריסקתי 4 עגבניות רגילות לרסק ויחד עם כף רסק מוכן הוספתי לתערובת. לאחר שהרוטב מעט התבשל וקיבל מרקם אחיד, הוספתי חצי חבילת שמנת צמחית ותיבלתי עם אגוז מוסקט, פלפל שחור (גרגירים), מעט פפריקה מתוקה ומלח. המתכון מהיר וקל, לא דורש מרכיבים מיוחדים והכי חשוב משאיר זמן לשנ”צ. לפחות זאת הייתה התוכנית…כי בעוד שליאור ורוקסטאר (הכלב המקסים שלי) הלכו לישון, אני לא ממש נרדמתי וכרגיל מצאתי את עצמי עושה ניסויים במטבח. לפני כחודש פתחתי מחדש את הבלוג עם פוסט על עוגת שוקולד ונתתי טיזר קטן למאפים קטנים ממולאים בשוקולד… אז היום ניסתי לשחזר מה שעשיתי והתוצאה שקיבלתי מזכירה מעט את מאפי הבואיקוס (מאפי גבינה מיוחדים) רק במקום להוסיף גבינות מילאתי את המאפים בקוביות שוקולד. זאת התוצאה:

הטעם שונה מהבואיקוס המוכר – כי במקום מאפה גבינה יש למאפה מרקם המזכיר עוגיה פריכה, אך כך או כך התוצאה טעימה ובמחסור בשם מתאים אלו בואיקוס עם שוקולד:) לגבי המתכון – יש לי נטיה לשכוח למדוד כמויות אבל בגדול זה המתכון. הרכיבים:

• 1/4 2 כוסות קמח תופח רבע כוס שמן קנולה (אפשר להחליף בסוג שמן אחר)
• חצי חבילת שמנת צמחית מעט חלב סויה (כרבע כוס)
• קמצוץ מלח
• סודה לשתיה – כפית וחצי בערך
• קוביות שוקולד מריר פרווה

איך מכינים? הכי פשוט מערבבים את כל החומרים (מלבד השוקולד) בקערה ולשים כחמש דקות עד שמתקבלת תערבות בצקית. מחלקים את הבצק לכדורים לפי הגודל הרצוי ומכניסים לכל כדור בצק קוביית שוקולד. מכניסים לתנור לעשרים דקות אפייה על חום בינוני, על גבי נייר אפייה או באמצעות תבנית סיליקון ומורחים על כל מאפה מעט שמן. (אצלי התנור מעט חזק ולכן אני אופה על 150 מעלות, אבל אצל רוב האנשים זה בד”כ יותר קרוב ל-180 מעלות).

בתאבון:)