הרבה זמן עבר מאז הפוסט האחרון שלי בבלוג. תקופה עמוסה בשינויים הסיתה את תשומת ליבי
וכך יצא שלמרות שלא הפסקתי לבשל, לא היה לי המון זמן לכתוב.
בפסח האחרון החלטתי לקחת על עצמי אתגר – להכין קציצות פראסה מדהימות.
למרות שאני ממוצא טורקי (מצד אמא), אף פעם לא יצא לי לאכול לפני כן קציצות פראסה, כי אמא שלי אף פעם לא הכינה. מלבד בורקסים בשבת, אף פעם לא ממש ידעתי מה זה אוכל טורקי.
השנה החלטתי שנמאס לי- אני הולכת להכין בעצמי. סרקתי את האינטרנט בחיפוש אחר מתכונים, בחרתי אחד שנראה פשוט והתחלתי. קציצות פראסה ועלי מנגולד.
העניין הוא שמכיוון שאינני מכירה את הטעם של הקציצות, לא ידעתי אם מה שאני עושה אכן נכון ויצא בסופו של דבר טעים.
תוך כדי עבודה טעמתי מדי פעם והטעם היה מריר…מאוד הופתעתי.
היה לי ממש קשה להמשיך בהכנות והתחלתי לחפש בבית אחר מרכיבים שימתיקו את התערובת לקציצות.
תחילה הוספתי מעט סוכר, אך זה לא הספיק. אחר כך, עלה בראשי להוסיף רבע כוס אגוזי קשיו שנשאר לי מתבשיל אחר ( טחנתי במעבד מזון עם מעט מוסקט ..אפשר להוסיף מעט מים כדי שיתקבל מרקם רך).
לבסוף נזכרתי שרסק תפוחים יכול להמתיק ולשמש כאלמנט מייצב במאפים, אז החלטתי להוסיף מיכל של רסק תפוחים.
התוצאה הייתה מדהימה. הקציצות לא היו מתוקות מדי ונוצר איזון מעניין בין המרכיבים המסורתיים של הקציצות לחומרים הנוספים שהוספתי.
הרכיבים למתכון:
3 גבעולי כרישה
150-200 גרם קמח מצה
1 בצל
4 שיני שום
4 עלי מנגולד + גבעול
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור גרוס (או לפי טעם)
1 כפית חוויג’
קופסת רסק תפוחים (113 גרם)
1/4-1/2 כוס קשיו טחון עם מעט מוסקט וכפית וסוכר.
הכנה:
ראשית מרתיחים את הכרישה עם כף מלח ומבשלים כעשר דקות. לאחר מכן מסננים את המים ומעבירים את הכרישה למעבד המזון.
מוסיפים את שאר החומרים, טוחנים, יוצרים כדורים, משטחים אותם לקציצות ומטגנים.
בתאבון:)
נשמע טוב, אני צריכה לנסות את זה, את חושב שבאפייה בתנור זה גם יצא שלם וטעים?
אולי, אבל ייתכן שכדאי יהיה להוסיף שמן לתערובת..
בכל מקרה אם מצליח לך באפייה תעדכני אותי!:) זה מן הסתם יותר בריא